פליאה וסקרנות
בגוף השיעור מייחדים זמן ללמידה מבוססת פליאה וסקרנות, מתוך הסביבה הקרובה. המורה מתפעל ומעודד אותם להסתקרן וללכת אחרי מה שמעניין ותופס אותם בשטח.
מה עושים המורים
- מעמיד במרכז הכיתה עצם מעניין או תופעת טבע מרגשת שהתלמידים טרם שמו לב אליה, כגון: נוצה מיוחדת, קוץ של דרבן, חרסים שנאספו, אצטרובל שנפתח אל מול אצטרובל שלא נפתח ועוד.
- מתפעל בקול רם מהממצא, מעודד את כלל התלמידים לשער השערות ולהציע הצעות מגוונות ככל הניתן למה שרואים - מבלי לספק "ידע" אודותיו.
- לפי הגיל והרמה ניתן להוסיף לתלמידים מושגים לשיום מה שהם רואים כגון התפעלות מהגודל של הדבר, מהעדינות שלו, מהתהליכיות שמתרחשת בו, מהעושר והמגוון שקיימים וכן הלאה.
- בסיכום השיעור המורה מנחה את התלמידים לרשום ולתעד את ממצאיהם ביומן טבע או בדף (ראו - סיכום שיעור במחברת/ יומן טבע)
הוראות לתלמידים
- מסתובבים בשטח בסביבה הקרובה
- מתעכבים על משהו שמעניין ותופס את תשומת ליבם
- מתפעלים ומתפלאים אל מול התופעה
- מתעניינים וחוקרים אותה
- לבסוף מתעדים אותה.
למה?
- למידה מתוך פליאה וסקרנות היא פסגת השאיפות עבור המורה המבקש שתלמידיו ימצאו בתוכם את נקודת המוטיבציה הפנימית שלהם ללמידה.
- פליאה וסקרנות של התלמידים מייצרת זיקה לנושא הנלמד, למורה ולכל אירוע הלמידה, והופכת אותה למשמעותית.
- בטבע, ניתן באופן יחסית אינסטינקטיבי להניע את התלמידים לפליאה ולסקרנות כלפי הסובב אותם, מכיוון שזוהי סביבה דינמית, משתנה, לא ידועה ומזמנת הפתעות.
https://kosher-teacher.jlm.org.il/popups/27074
מטרת השיעור: חקר ופתרון בעיות
חלקי השיעור: גוף שיעור
מיקום השיעור: חוץ כתתי
שימוש בטכנולוגיה: ללא תלות טכנולוגית
תחום דעת: מדעי
